מיהו המנהיג הטוב ומהם מאפייניו - – ליאורה צ'אפל
"המנהיג הוא אדם שבוחרים ללכת אחריו למקום שלא הולכים לבד" (ג'ואל ברקר).
ישנם סוגים שונים של מנהיגות, הנבדלים זה מזה בשל תכונה או אוסף של תכונות. ישנו סוג של מנהיג חזק, מנהיג הדוגל בשלום והוא בעל הכמות הגדולה ביותר של חמלה, מנהיג פופולרי שכולם אוהבים לבלות עם אישיות מסוג זה, מנהיג פרפקציוניסט הנטפל לפרטים השוליים והטפלים של היום יום ומופרע מכל דבר קטן, מנהיג שלילי ומנהיג חיובי שמתייחס למונהגיו בצורה שיוונית, אכפתי כלפי רגשות ומאפשר להטיל ספק, לשאול ולבקר ללא חשש.
מנהיג חיובי ומנהיג שלילי : מנהיג שלילי, הוא מנהיג אישי, הפועל על פי האינטרסים שלו, לצורכי הישרדות וצבירת כוח, תוך התעלמות מזכויות ורגשות של אחרים. הנהגתו מתאפיינת בשליטה והשפלה, גילויים של תוקפנות מילולית, הפחתת ערך, יצירת אווירת טרור, חוסר סובלנות, עימותים תכופים, כוחניות ואכיפת שליטה ובהתנהגויות נצלניות. אין לו מיומנות לניהול תקשורת בריאה כי הוא לא מסוגל לקבל דברים שלא עולים בקנה אחד עם השקפותיו ומפרש אותם כאי ציות למרותו, ביקורת וקריאת תגר. הוא מרגיש מאוים וכדי להרגיע את עוצמת הרגשות המציפים אותו הוא נוטה להשתמש בביקורתיות הטעונה ברגשות שליליים, המובילים להתדרדרות מהירה במערכות יחסיו, פילוגים, סכסוכים ומריבות. למנהיג זו יש פחות מיומנויות בתקשורת בינאישית. אין לו סובלנות לפתרון בעיות ולהתמודדויות עם קשיים. לצורך חיזוק הביטחון והדימוי העצמי שלו, הוא מנצל את השליטה שלו לרעה ותופס את האנשים הכפופים לו כמעט כשלוחה של עצמו. לעיתים קרובות הוא אינו מסוגל להפריד בין הצרכים והרצונות שלו ובין הצרכים והרצונות של האנשים שסביבו. התגמולים שהוא נותן הינם "על תנאי" ומשתמש לרוב במשוב שלילי. מנהיגותו נוטה לעתים קרובות להתאפיין בתוקפנות בלתי נשלטת תוך שהוא מתכחש לה. הוא מטיל את האחריות בכישלונותיו או בחוויותיו השליליות, על כתפי האחר ובכך הוא מתנער באופן מוחלט מלקיחת אחריות לגבי חלקו. הרגש הדומיננטי אצל מנהיג שלילי הוא כעס המעצב במידה רבה את עולמו הרגשי ומהווה את הבסיס להתפרצויות אלימות. מנהיג זה מתקשה לשלוט בכעסים גם אם הם נחשבים "מוצדקים" וגם אם "אינם מוצדקים". לרוב הוא מפנה את כעסיו לאנשים הקרובים אליו, חלשים ממנו או מתוקף שמימוש במעמדו הרשמי ובכך הוא מבטא את תסכוליו ואת אי הנוחות שהוא חש. הכעס הוא ביטוי תוקפני. לעתים הוא עושה שימוש בכעס כדי להציל את עצמו ממצבים לא נעימים אך בו זמנית הוא מחולל נזקים וקשיים במערכות היחסים סביבו. האלימות המאפיינת אותו נובעת מתוך צרכי תלות, קנאה וחרדת נטישה, פחד מאינטימיות וחרדת נטישה. המנהיגות של אדם זה נועדה לצורכי צבירת כוח למען סיפוק יצריו. בדרך זו הוא מגן על עצמו כנגד תוקפנותם האפשרית של בני אדם אחרים. רגשות אלה מובילים את המנהיג מסוג זה, לתפוס את העולם כעוין ומסוכן. ניהול בדרך אמוציונלית שבבסיסה הכעס, גורמת לביטויים ולעוינות לא הולמים, חלשים מדי או חזקים מדי, כאלה שאינם במקום המתאים להם ואף כאלה שמבהילים והורסים את הסביבה והופכים אותה למציאות שלא נעים להתקיים ולהתבטא בה. רק אדם שנימצא בשליטה עצמית יודע שאינו יכול לאבד אותה ברגע ויכול להחליט מתוך שליטה בעצמו שהוא משחרר ומתמסר לתהליך זה או אחר ואין שם כל פחד. מונהגיו של מנהיג שלילי, מתנהגים מתוך רגשות של צייתנות וכניעה ואף מייצרים תלות כלפיו. אנשים מצייתים לו בגלל שיש בידיו סמכות רשמית, ולכן הם פועלים מתוך חשש לענישה מצד נושא הסמכות.
לעומתו, המנהיג החיובי, החברתי אינו מתעלם מרגשות, מזכויות ומ"כללי המשחק" המקובלים. השפעתו החיובית נובעת בזכות השילוב המושכל בין כושר מנהיגותו, יכולתו למלא את התפקיד באופן חיובי מול קבוצת אנשים ובין הבנת עולמם של מונהגיו. חז"ל אמרו : "כשם שאין פרצופיהם שווים, כך אין דעותיהם שוות". מנהיג זה ניחן ברגישות כלפי ה'אחר' ויוצר מערכות יחסים רגשיות עם מונהגיו, המעניקות להם סביבה תומכת ומפתחת לצרכיהם הייחודיים.
הוא עוסק באופן פעיל בהמרצה אינטלקטואלית של מחשבות ודמיון מונהגיו, אמונותיהם וערכיהם, על ידי לימודם להגות, להרהר ולהתמודד עם תכנים מופשטים. בדרך זו הוא מגדיל את יכולתם ומודעותם לפתרון בעיות. אישיותו מעוצבת מביטחון עצמי ומהערכה עצמית גבוהה וחיובית. יש לו ביטחון ברור ומוצק ביכולותיו לנווט את חייו, להוביל לעבר מטרות ולהתנהל בעולם תוך כדי הרמוניה מושלמת עם הסביבה. האנשים שבסביבתו יודעים לזהות את בטחונו העצמי. הוא לא פועל מתוך חשש פחד וחרדה, אלא מתוך הכרה, רגישות והבנת הסביבה והאנשים החיים בה. הוא יוצר מצבים חיוביים ומטיבים, מתגמלים, מאפשר לפתח חוויות טובות, סביבה טובה ומציאות טובה יותר. במנהיג זה קיים מיקוד שליטה פנימי (Self-efficacy). תחושת זהות ה'אני' שלו, מפותחת וכוללת חיבור רגשי לעצמו. לכן הוא שולט טוב יותר על מהלך חייו. הוא לוקח אחריות מלאה על משימתו ועל פקודיו, ובתוך כך לוקח אחריות על ההצלחות ועל הכישלונות, ללא האשמה של אחרים או גורמי סביבה. הוא ניחן במסוגלות להבין לעומקם אירועים ע"י למידה מניסיון עבר. המינגווי, אמר כי "העולם שובר את כולנו ואנו צומחים חזקים יותר ממקומות השבר". מנהיג חיובי בונה את דרכו בתהליך של למידה בלתי פוסקת, המתרחשת כל הזמן ונובעת במיוחד ממכשולים ומקשיים.
מנהיג זה נסמך על כוח אישיותו, אמונתו הפנימית, ויכולתו להתייחס למונהגיו בדרך פרטנית, המזינה את רגשותיהם וצרכיהם האישיים ומפתחת את גדילתם והגשמתם העצמית. הוא מפתח קשרים רגשיים ומערכות יחסים המאופיינים באינטימית, בזכות יכולותיו להעניק סביבה תומכת ומפתחת, מסוגלות להיות נכון ופתוח לצרכים הייחודיים של האנשים סביבו. התייחסותו האישית והענקת תשומת לב ליחיד, תקשורת פתוחה, אמון ויושרה, יכולת הקשבה, נתינת יחס אמפטי ותומך, התייחסות שוויונית לאנשים סביבו. הוא מפתח ומעצים, דואג לרווחתם של אחרים ונכון להקדיש מעצמו. יש לו יכולות התמודדות עם בעיות באופן בריא, בגמישות ויצירתיות. הוא מדריך, יועץ וחונך. מנהיג זה מניע את מונהגיו בזכות השראתו החיובית. הוא נוטע אצל מונהגיו תחושת גאווה ושליחות, ע"י מתן דוגמה אישית, המגבירה את יכולת הביצוע, תוך דרישה לעבור מתלות לעצמאות. התנהגותו ודרך פעולתו מובילים להתפתחותם של רגשות השתייכות ומחויבות. ויקטור פרנקל (1969), התייחס למשמעות וראה בה צורך קיומי. מנהיג זה מחולל 'גיבוש זהות' כיוון שהוא פותר את 'משבר הזהות' דרך יצירת מחויבות למערכת ערכים ואמונות. יצירת זהות מניעה את מונהגיו לביצועים ועשייה. הנרי מילר אמר כי "הדרך היחידה שבה אדם יכול להנהיגנו, היא להחזיר בנו את האמונה בכושרנו להנהיג את עצמנו". יש בו כריזמה ליצור אצל מונהגיו מחויבות, להשפיע על המוטיבציה ולהביא לכך שיהיו מוכנים לעשות "מעל ומעבר" עבורו. הוא מעורר השראה, פתוח לחוויות ובעל התלהבות וכריזמה. דרך הנהגתו ברורה ומובנת. יש בה ערכים אמתיים ומקובלים. יש לו חזון ברור, אותו הוא משדר בהתלהבות דרך דמותו המייצגת אנרגיה, יוזמה, התמדה ועקשנות. הוא מסוגל לראות את פני העתיד, בטוח בהגשמת מטרותיו, מציב אתגרים אישיים ומעלה את ציפיות האנשים מעצמם ואת ביטחונם ביכולתם להצליח. הוא יכול לא רק להסתגל למצבים ולהיות אפקטיביים, אלא יש לו גם היכולת לעצב ציפיות של אנשים, ליצור אצלם ציפיות חדשות, ציפיות שלא היו להם בתחילת האינטראקציה אתו.
האנשים סביבו – מונהגיו : המנהיג החברתי אינו מונע רק על ידי האינטרס האישי אלא משרת את האינטרסים של כלל מונהגיו. לכן אנשים בוטחים ומעריכים אותו, מזדהים עם מטרותיו ורוצים להידמות לו. כפיפו יפנימו את דמותו ויתנהגו ב'רוח' זו גם ללא נוכחותו. מונהגיו מוכנים להשקיע יותר מאמץ כדי לעמוד במשימותיהם, מעודדים ואופטימיים ביחס לעתיד ומאמינים ביכולתם. המונהגים מתנהגים מתוך רצון בנתינה ובקבלה. הם מתחברים למנהיג כיוון שהוא יוצר אצלם תחושת השתייכות רגשית וידיעה ברורה על דרך החיים, מערכות היחסים והערכים אליהם הוא שייך. המונהגים חשים אמון, הערצה, נאמנות וכבוד כלפי המנהיג, והם מונעים לעשות יותר משציפו לעשות בתחילה. התנהגותו האתית מביאה אנשים לפעול בצורה בונה, או במילים אחרות, מביאה את הצוות של המנהיג לבצע פעולות ומעשים אשר משפרים את הצלחות, נמנעים מ"עיגולי פינות" וממעשים מזיקים שונים. מנהיג מעצב, יוצר בקרב מונהגיו אפקטים ריגושיים וחזקים, כמו למשל התלהבות המזינה מחויבות, צפייה לשאיפות ולמאמץ לעשייה, יותר ממה שהאמינו על עצמם. המנהיג יוצר אצל מונהגיו הזדהות עם דרכו, והם מאמצים אותה כדרכם שלהם כיוון שהיא נותנת להם משמעות, בנייה וגיבוש זהות, ערך עצמי ותחושת שייכות. כל אלו מעוררים רצון כן, שיתוף פעולה פורה, חדוות יצירה, אכפתיות ומעורבות אישית..
לסיכום : ישנם סוגי שונים של מנהיגים הנבדלים זה מזה בשל אופיים ובשל תכונותיהם. מנהיג שלילי, הינו אדם הפועל מתוך אמוציות, רגשות נחיתות וביטחון עצמי נמוך. לכן מטרתו העיקרית (בין אם היא מודעת או לא) הינה צרכנות של צבירת כוח לצורך איזון מול חסכים וחוסרים פעילים ומערערים. כישלון לגביו מעצים את החרדות ומעלה התפרצות כעסים מוקצנת ואיבוד שליטה, אותם הוא נוטה להשליך על אנשים הכפופים לו ועל אנשים חלשים ממנו הנמצאים סביבו. לעומתו, מנהיג חיובי, אינו נבהל מכישלון. נהפכו, הוא משמש עבורו ללמידה ולצבירת ניסיון. מנהיג שלילי אינו קשוב לצרכי ה'אחר' וכל דבר שמסית אותו מקו מחשבתו, מעורר אצלו תחושות של פחד כיוון שהתרגום שהוא נותן הינו ערעור על סמכותו האחת והבלעדית. הוא אינו מסוגל לבנות הנהגה מובילה כיוון שהוא מהיר חמה, התנהגותו האימפולסיבית מובילה למריבות, סכסוכים ופילוגים. על כך הוא מגיב בתוקפנות ובאלימות. לעומתו, מנהיג חיובי הינו אדם המתבסס על ביטחון עצמי ודימוי עצמי גבוה. הוא מאמין בעצמו וביכולותיו ובונה סביבה אנושית חמה ומכילה, תוך התחשבות בצרכיהם השונים של האנשים סביבו, מבלי להרגיש מאוים. כך הוא מעלה את תחושות השייכות והמחויבות כלפיו, בעל יכולת המעוררת את המוטיבציה של אנשים לפעולה למען הגשמתה של מטרה, יש לו יכולת להציג חזון ברור ומוחשי, אשר להגשמתו הוא מוביל את אנשיו באמצעות שיתוף פעולה. המונהגים מבינים כי הדבר אליו הם מתחייבים הינו חשוב ולכן הם מוכנים לעשות כל דרך כדי להשיגו. הכריזמה שלו גורמת לאנשים להתלהב ולהיות מעורבים רגשית ומעשית. הוא אינו חושש להאציל סמכויות לאחרים, תוך אמונה בהם ומבלי להפחית מאחריותו. ראשון לכל ומעל הכול הוא משמש דוגמה ומופת אישית הנותנת תוקף מוסרי לדרישותיו, ובאה לידי ביטוי במעשיו ובהתנהגותו, בערכים אשר על פיהם הוא מצפה ממונהגיו לפעול.
אסיים במשפט שאמר הנרי קיסינג'ר: "משימתו של מנהיג היא להביא את אנשיו מהמקום שבו הם נמצאים למקום שבו לא היו מעולם".
